חסר

13/04/2012 18:42 | יצחק אור
 
אהובה,
שומע-
נקישתך בדלתות חיי סופת אש
הינה את
מכוות אש לא כלתה מעימי
משיל כסותך כבמחול פרפר
תבורכנה העיניים
הגוף הנדרך
געש הבעירה
 
מערסל פיתולייך כגאות הירדן
שוצף כאוחז גחלים לוחשות
הררי כאילים
גבעותייך שיר
נס השפע
ממשל ארץ
 
אט
אט נסוגים
גופותינו
נמוגים כצלילי כנור רכים
נדיבות הפדות
חסידים אנו על משכבינו
חיתה נפשי
 
ראי,
עתה-
אני עני תאב לישועתך
מימיי הולכים וכלים
חסר
כמו גלים בחופייך
איני יכול ללא את
אני חפץ רקפת אהבתך, פורחת
לראות בך, הילולות צבעים
לנוח בחיקך בשרב חיי
 
אהובה,
אני חוזר ותובע עלבון ימי אהבתי.