הביטו איתי אל העיר עם החומה איזה עוצמה,

רואה את ירושלים שהפכה למציאות מאגדה.

מחר אנמי העמוד לזכרם של המליונים בטכס,

אני אומר אשר על ליבי בשיר שכתבתי ללא ארס.

 

ירושלים היא עובדה לעם היהודי היא העטרה,

לא יהייה יותר שואה,לא יובלו יהודים להריגה.

ירושלים היא הסמל לאריה שקם מרבצו להגן,

להגן על כל יהודי באשר הוא יהודי,כחומה לגונן.

 

בתי היקרה מארגנת את הטקס בישוב הקטן,

אבא תקרא אל מלא רחמים,את השיר מהגן.

זה שכתבת על הנעלים הקטנות,הסכמתי לה,

מחר אני חש את האנרגיות שלי נמסות כמו השעווה.

 

השעווה של ששת הנרות שמסמלים הנשמות,

לכל מליון נר אחד,הדמעות יחנקו את הגרונות.

בתום הטקס שוב רואה אני את ירושלים שלנו,

את העוצמה בעיר עם החומה ,אומר כן שרדנו.