מחילה

פוסעת ברחוב העצב
על גבי תרמיל חטאיי
והייתי ככל אדם
הקיימים בו סדקי מחשבה.

כלתה נפשי לכפר על מכאובך,
לדבר על ליבך,
לומר לך אהבתיך
ועודני.