זכרון עד.

28/04/2012 12:51 | עליזה ארמן זאבי
 
זיו עלומים ,
עיניים שוחקות,
מבט מבטיח,
תחומים בתוך מסגרת.
צעיר לנצח.
 
יצאת למסע,
הבטחת, עוד אשוב,
כרטיס לכיוון אחד.
הותרת חותם נצח
הזמן...אין בו מחילה.
 
כשמך שאול, הושאלת,
פתיל חיים קצר.
הכאב, כזרעי קוצים נישאים ברוח.
החיטה תמשיך לנבוט.