אל תחמיאי לעצמך

זה לא נכתב בדם ויזע

לא במריטת שיער

וגם לא בדמעות כאב

כשכרתת עץ ביער

ונשאר ממנו גזע

את ישבת על מצפונו

ושם ליטפת את הזאב

 

אור ירח מלובן

זרח עליכם מלמעלה

בשעה שהינשוף

קרא בקול מאוד חזק

בראשך הכל ברור

וכבר אז ידעת מה הלאה

כשנעצת את מבטך

והמצאת את המשחק

 

חיילים פשוטים עומדים נר לרגלייך

ותחושה של גאווה אותך לוקחת

בחיוך הקל שבא מבין שפתייך

את יודעת שאת עוד פעם מנצחת

 

 

רשת של שקרים שקופים

שאת טווית עוד ממקודם

לאורכו של כל היער

רק הולכת וגדלה

את ימייך היפים

כשהיית עוד שמה אודם

את החלפת באיזה צער

שהוא סוג של מחלה

 

אך אני כמו מאמין

עיוור מוחלט לחולשותייך

בא לשרוף את הגשרים

שאת עוד מנסה לשמור

אף אחד כבר לא יבין

מה בעצם רגשותייך

אך אני ניצב מולך

עד שהזעם יעבור.