בבוקר אני קם לכבוד העולם ,ואז ואז,

אני נתקע מול המראה והקמטים,ואז ואז.

חולפים לפני תמונות של עשרות שנים,ואז ואז,

נודד אני אל השנים היפות ביותר בחיי,ואז ואז.

 

כסבא אני דואג מאוד לכל הנכדים ,ואז ואז,

המחשבות שלי מתרוצצות איך להגן עליהם,ואז ואז.

אני מבין שמאז ועד היום אני חרדתי יותר מידי,ואז ואז.

נזכרתי בילדותי מליאת התהפוכות והמלחמות,ואז ואז.

 

הבנתי סוף סוף שהחלק שלי בגורלם זה החינוך,ואז ואז,

ידעתי שהמתנה הגדולה שלי מאלוהים זאת המשפחה,ואז ואז.

אני לא מפסיק לחשוב איך להפוך כל יום לחגיגה איתם,ואז ואז.

הטלפון מצלצל ,הבת מניוזילנד מודיע שהיא באה עם הנכד לישראל,ואז ואז.

 

האושר מציף אותי ,יחד עם השמחה,יחד להיות כל הנכדים ,

מה שחלמתי תמיד יחד לבלות כל עוד אנו חשים צעירים.