דחליל

ניצב דחליל דומם לו

טלאי מלבושים לגופו

מנוקב ניקורי ציפורים

גזרי גופו מתנופפים ברוח

כדגלים קטנים ללא מדינה.

ראשו שמוט לאדמה

כובע טמבל מסתיר עיניו

לא לראות חלצי גופו

המנוקב.

ואני רואה את עצמי

כדחליל דומם

הסופג ניקורים וכאבים

ואני כואב כאבי לבד

בעולם הזה.

בהשראת שירה של  יסמין לוי "חירות"