אני
גדולה יותר
מסך כל החלקים
שמרכיבים
אותי.

אני שקט.
דממה
שמקיפה אותי
באורה.
מחבקת אותי
הדממה.

הדממה היא אני.
עמוק עמוק בפנים
היא מסתתרת
מכונסת, מלאת אבק.
לאט לאט אשאב את כל האבק
עד שלא יישאר יותר.
הדממה תהיה אז נקייה ונראית
תרים ראשה ותחייך אליי.
היא תהיה יפה וזוהרת.
היא תחבק אותי כ"כ חזק
עד שלא אהיה בודדה עוד לעולם.
אהיה עטופה באורה של הדממה,
שהיא אני.

אהיה שמחה וקורנת.
הדמהה היא הבית שלי.
אני הבית.
אני לעולם לא לבד, כשאני איתי.
לעולם לא לבד.
אל תפחדי, אני אומרת לי.
אל תפחדי, נשמה יקרה,
שלי.

יהיה שקט