זה הזמן להסתגר בבתים

סגורים ומסונפים לעצמנו

מי שניסה להיות אמיץ

כבר איננו ביננו,

כי אדם לאדם זאב

זו סיסמת היום

רצח ואנוס כי מחר נמות

הרי אבד לנו החלום,

בגן בעיר בכל פינה

אורב לו מאן דהוא

לחמוס ולשים את ידו

לעשות זאת בלי שיראו,

וילדינו הרכים

 לומדים זאת מאיתנו

לשמור על הכבוד במחיר דמים

שלא נשכח מהיכן באנו...,

חיל ורעדה אוחזים בי

כי אינני יודע

אם אעיר כאן למישהו

הוא עלול פתאום להשתגע,

הנוער מתפרע בתאטרון

ובלילה בגנים משתולל

ולנו לא נשאר

אלא רק להתפלל,

להתפלל  שיהיה לנו הכח

לא להיסחף בסירחון

להיות אדם לאדם אדם

לעשות את המעשה הנכון,

צר לי ששירי הפעם אינו מעודד

כתבתי אותו בכאב רב מאד

הלוואי שיבוא שינוי

בינתיים נותר לנו רק לשרוד.