בס״ד

ממש הרגע

צללתי לתוך תהום בלי תחתית

ואז לפתע

התנערתי מהר כאחוזת תזזית.

העבודת האמיתית 

חיכתה לי רגע אחרי

שהתרוממתי. והרי

הזקן הזה יודע להביא לי את הסיבות 

הכי מוצדקות

ואם אקשיב לו שוב איך אתפלא

שהלב הזה מלא צלקות?!

כבר שנים שצעדי הוליכו אותי הישר אל המטרה.

אבל בדרך קצת שכחתי לתת לעצמי חיבוק מנחם במקום סתירה.

ולאהוב אותו זה כל רצוני,

אבל אם לא אלמד לאהוב אותי גם כשאני

לא תמיד מצליחה

איך אוכל לאהוב אותו בשמחה?!

את הדרך הזאת אני היום סוללת בשתי ידיי

ומפרקת מוקשים שבתחילה נראו מועילים אולי

והעיניין פה בעולם

זה לא לייאש את עצמנו

כי אין אדם מושלם 

וצריך הרבה תפילות כדי שנצליח בדרכנו.

ממש הרגע

יכולתי ליפול שוב למטה

אבל הפעם

אני חוזרת לעצמי, ממשיכה לשוב הביתה.