אנחנו חיים במקביל. לו היינו משאירים עקבות על פני הגלובוס, שני פסים עקומים ורוטטים היו מצטיירים במרוצם נגד הזמן. שני פסים קרובים להפליא, אך לעולם לא מתנגשים, לעולם לא מתחככים זה בזה אף לא לרגע.

אנחנו חיים במקביל. באותה העיר, עם אותם שדרני רדיו שמעדכנים על המצב העגום בדרכים, מניעים את השפתיים באותו המבטא והוגים את אותן המילים לאותם האנשים כמעט. אבל מקבילים. נעים בהיסוס החלטי ולא נפגשים אף לא פעם.