עיניים ממצמצות בזהירות

השמש אוטוטו נוגעת

צאי נא ותבשרי על יום חדש

הדרך אל הבוקר מייגעת

עוד סיוט נכבש

ואני רץ עם הכבשים

רק לא להיות בודד

רעש ההמולה מסיח את דעתי

וכבר לא קשה להתמודד

רק שלא ייגמר היום

אני ממלמל בדרך הבייתה

ואני כבר קורס על המיטה

כי לא נותרה ברירה

העיניים בוהות באימה

מהתמונות שרצות להן בתקרה

מנסה להירדם עם מנגינת הסחה

עד הבוקר הבא

לא הרבה נשאר

השמש שולחת את קרניה

וזה תכף נגמר...