הוא בא מיד אחרי שלא היה לו מה לקחת

הוא עמד שם

נבוך בוהה בתוך תקרת הזמן

הוא היה גבוה

מערפל חושים

נגיעותיו חמות מלטפות גומות גופי

הוא היה שברירי סוחף

ידע את נגיעת האהבה

הוא היה פעם מזמן משאיר חותם

של מחדל

 

לקחתי נעליי האדומות

והלכתי לרוץ