אתחיל מהסוף,

יקרה,

פירותיי הבשילו

 

 

כמו מעלות היה ליבי בשערייך

עולה לרגל

טנא הדר

ארמונות דיברתי בך

פאר אוהב

 

האזינו אחיי ורעיי

שמעו בנות חיל אוהבות

נחלים עברו בי

נפשי כציפור נפרשה אליה

היום-

פח נשבר

 

נושא אני חרון ואימה

גופך אתן טרף לצבועים

ליבך לשיני ארורים

עצמותייך דשן למדבר אין מים

אות מותך ציון חרפה

 

אש אלהט סביבות זכרך

רשעים יהיו חלומך

עריצים משכבך

בביתך יחסר לחם

סלה

 

אלוהים זרים יהיו בך

חי נפשי

מקוללת בשער בת רבים

רדופת אלי נקמה ושאול

טמאה, טמאה

 

עקרבים יהיו בני שיחך

תשאלי מותך

יתמהמה

עם מנאפים חלקך

אין מציל

בת בליעל

שערי נחושת על אובדנך

 

טנא מלא נשאתי אלייך

חיללת קורבני

 

 

*אני קורא לברזל