בס״ד

עולם של פיתויים,

אם לאמר את האמת 

זה גדול עליי.

בלעדיך לא הייתי מצליחה ודאי.

אהבה יוקדת אליך,

שמחה וכאב בדרך.

שתיקות ומבוכה הם הדיבור שלי אליך,

אתה מבין בדיוק כל שתיקה,

גם כשאני מבינה רק בערך..

אבי, יקירי אהובי

כמה הרים עברתי ועוד אעבור 

כדי להיתלות בך, לאחוז לא להרפות.

רוחי, נשמתי ולבי

כמהים למי החיות שלך מתוך הבור,

לבינה מה להשאיר ומה לנפות..

יושבת כאן, במרפסת קטנה ושרה אליך,

אני לא ראויה לדבר קל וחומר לשיר.

אבל אתה חנון ורחום

ומקום לחזור אתה תמיד משאיר.