לעת ערב...

12/06/2012 19:01 | עליזה ארמן זאבי
 
לעת ערב משילה תלאות,
רוכבת על נחשול מחשבות נישאות,
חדריי הלב מתכרכמים,
שריון שנסדק,
שוברת שתיקה !
משקל התוגה והחמלה,
אל מול משקל הימים שעוד נכונו,
זרועות הכאב סוגרות.
כחתולה מתרפקת על ימים אחרים,
רובצת על מצע של תקוות.