לאה אלה 17/06/2012 18:54 | אלה לי
לא מתה
רק הושלכה אל תופת ביתה
אל פח אשפה
לאה נולדה, וכבר רצתה למות
כיונק ועולל גוועה בבתי חולים
בוהה בתקרה שלוש שנים
אך מעבר לממד בו
חוותה את קיומה
זרמו כוחות אל הווייתה
ולא מתה
רק הושלכה אל תופת ביתה
אל פח אשפה
בימים הייתה שפחה לאמה
בלילות לאביה
שפחה במיטה
ולא מתה הילדה
הייתה לנערה
על גבעה מעל הבית
במערה
הייתה יושבת ושרה
ומרפאה את שיגעונה
אותה שיגעון שאיזן
את חוסר השפיות המוחלט
של חווייתה הדוויה
נטולת האהבה
ועדיין זרמו אל תוכה
עצמות נשמתה
מעבר למרקם בו
חוותה את קיומה
לוחשות לה
את אלוהותה.
עם תחושת הזיהום
שקיבלה מאביה
ורשף הזעם
שיצרה בה אמה
צעדה אל העולם הלאה
שהייתה לאלה
אלף גברים
גהרו עליה
ולא ידעה שבעה
ולא ידעה עדנה
יפה, חושנית
זוהרת הילכה
במשעולים, בשווקים
בגבים
והם, המונים
מרחרחים
וחומדים את רחמה
רוצים למות בתוכה
אך אביונה תמיד בידה.
החור השחור שנפער בה מילדותה
עת חילל אביה את גופה
את נפשה, את רוחה
עת צרב את נשמתה
אותו חור שחור שנקבה בה
שנאת קנאת אמה
יצר כח משיכה בלתי ניתן למילוי
לסיפוק, לרוויה
אך אט אט הזדקנה
אט אט החלה נשמתה
לקרוא לה
אט אט הגיחו
קרני אור
נשטפה בחמלה
העוז והעזוז
של מיניותה הטורפת
שקטו, רגעו
רגליה כבדו
סלח וחמל לבה
למדה לאהוב
גם את אביה וגם את אמה
אט אט שבה האלה
להיות לאה
|