פְּסוּקֵי חֲלוֹמוֹת19/06/2012 17:14 | נדב יחבסבַּחֲדָרִים בּוֹעֲרִים, חָטָאתִי בַּעֲמִידָה אִבַּדְתִּי אֶת בֵתוּלַיִי עִם הַמְּשׁוֹרֶרֶת שֶׁל גַּן הָעֵדֶן, כְּשֶׁאֲנִי מַטִּיף לְעַצְמִי שאת הַנְּכוֹנוֹת לְמוֹת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר קְדֻשַׁת מִילוֹתֵיהָ פּוֹסֶקֶת עָלַי לֹא לְשׁוּב, מִזְּמַן כְּבָר פָּשַׁעְתִּי. בֵנִצְנוּצֵי חֹשֶׁךְ, בִּרְגָעִים שֶׁל שֶׁפִּיּוֹת לֵב הִיא הָיְתָה לְבוּשָׁה כֻּלָּהּ סָגֹל, אֲהוּבָתִי הַחֲדָשָׁה, מְעִירָה אַתְּ הַחַיָּה בְּתוֹכִי, מִבּוֹגֶרֶת שְׁפִיּוּתַה וְנִצְחִית מַבָּטָהּ, מְלַמֶּדֶת אוֹתִי לִזְכֹּר פְּסוּקֵי חֲלוֹמוֹת, וְלֹא לְהִתְעַקֵּשׁ לָדַעַת מַדּוּעַ לִּשְׁכֹּחַ אִשָּׁה זֹאת אוֹמָּנוּת. אִישָּׁה הִיא רֵיחַ עוּגוֹת וְטַעַם שֶׁל יוֹד. |