בס״ד

שלג יורד בצפת,

אין מתנה טובה מזו לשבת.

רוח מסיטה וילונות,

קוראת לי להפסיק לחוות הכל מחלונות.

הסמטאות הצרות האלו,

הרחיבו בי געגוע נשכח.

לעולם קסום של פעם,

לאור הגדול שבתוכנו מונצח.

בוקר מאיר,

קורא לי אליך לשיר

שיר תודה.

איך אני שהייתי אבודה,

נרדמת בשלווה על ברכיך.

אבי, אהובי, יקרה לי מאוד אהבתך..

שלג יורד בצפת,

יום יבוא כל הימים ירגישו שבת.