משורר ירושלמי

03/08/2006 04:25 | סיגל

כמה אמת
נושבות מתוכן המילים
שבחרת בן
לקשט את חייך
ואולי
בחרו הן בך
לקשטן?

כמה בדידות
ושנים מפליגות
בתוך גוף
שהיה אז נאור וצעיר
ומתוך אותיות
נפערים סדקים
קמטים
כתמים
ניצניי פרחים

והעיר
שכל אבניה שלך
נראית קצת שונה
ריחותיה נשמרו
בתוך בית ילדותך

ושירה
אינה אלא אתה
בשתיקתך
ומגע ידיך
השלמות
המבינות
סידרי עולם.

והיא
קטנטונת
מגעה רך על ברכיך
בעיניך ניכר
געגוע שקט
לנעוריך.