לפתוח דלת / אביעד גוטפריד

את לא זוכרת אותי,
למרות מה שעברו יחד.
את לא יודעת מי אני,
כנראה כבר שכחת. 

בערב שבת בין קודש לחול
נזכרתי בשיר ששמעתי אתמול.
"כל האור מזמן הלך לו",
מזל שאת עדיין כאן.
 

את לא זוכרת אותי,
למרות מה שעברו יחד.
את לא יודעת מי אני,
כנראה כבר שכחת.

 וגם כשהיה, אז, קשה לי מכל,
הרגשתי איתך שאני כל יכול.
וגם ברגעים, שהייתי לבד,
החזקת לי תמיד את היד.
 

את לא זוכרת אותי,
למרות מה שעברו יחד.
את לא יודעת מי אני,
כנראה כבר שכחת. 

ודווקא עכשיו, לפני הפרידה
באתי כדי לומר לך תודה:
"סבתא, אני אוהב אותך תמיד".