שימחה פנימית

08/07/2012 22:50 | קרול

כי אם הכל היה באמת כל כך שחור
כל כך אמיתי ובכל הזמן שאתה נושם
כי אם השכר היה עולה על גדותיו
ותמיד היית מוצא את עצמך- תחתיו
מנסה לחצות את הגשר
אך ללא הועיל

כי אם הכל היה באמת כל כך שחור
כשהדמעות לא מפסיקות לטפטף על בגדייך
כשהאיפור נוזל מענייך, נעלם בצלליות שחורות סגולות
כשהבגדים קרועים מעלייך
לא מסתירים את איברייך המוצנעים
רק צועקים "עוד", "דיי"
כשהאף אדום וכמעט לא יכול לנשום
הוא דפק וזרק
עוד בנזונה שלא מבין כלום באהבה

כי אם הכל היה באמת כל כך שחור
איש לא היה יכול לראות את החיוך הקטן בין שפתיי
את תלתליי על ראשי, לפעמים מסתדרים, לפעמים עושים עליי פוזות
איש לא היה יכול לראות את גופי
ללא מחסומים
עם הרבה חיוכים
שזורמים מאוזן אחת, לשניה

ולא ידעתי לאהוב
ולא ידעתי לאהוב
 
 
*אין לי מושג מאיפה זה בא פתאום. אולי באמת שימחה פנימית שהחלטתי לחלוק.
(אני בתמונה).