אני זוכר את דם כוכבי השלכת, מרצד בשלווה על שפת האגם.
טביעות אצבעות משונות, פושעים נמלטים אל תוך שדות המוקשים.
חלומות של אתמול, רק הפעם, עץ השלכת לא ישיל את עליו.
אני רק רוצה, ששמי ייחרט על המים. בדם.
בתוך סירה קטנה, שצפה על האגם התכול,
השמש מקרינה את סודותיה על הקרקע המזוהמת.
טיפות קטנות של אושר, מבעד לעיניים שחורות,
זורמות אט- אט ונעלמות, אל תוך האופק המוסתר.
נשיקת מלאך, בדממת העשבים, שוקקת חיים,
ביום הזה, נבקעו המעיינות והמים החלו לפעפע,
עמוק, עמוק אל תוך נבכי נשמתי. היא הופיעה מן ההבזק שנקרה אליי בחלומי.
שמי לא נכתב על המים.