מחשבות שעולות לא נותנות בי מרגוע,

השמעת זעקתם של אנשי הרחוב

היקום הענק שנשלט מתוך רוע

איך מוצאים הסיכויי למקום יותר טוב

מה הטעם לרצות לשנות להצליח

אם בסוף כל  שורה ישנו קוץ פוגעני

מי יכול בפניי עכשיו להבטיח

שיבוא עוד היום ואדע מי אני

מול מראה משתקפת דמותה של מפלצת

כזאת שגדלה בדמיון הרחוק

ומעל הביצה הקרה היא רובצת

לעתים היא חודרת עמוק ועמוק

בלי סיבה משמעות או כל רגש בפיה

מתעוררת עיוורת צבעים לורוד

בחשבון אין-סופי כשלמעלה רקיע

ממציאה המשכים למילים וקצת עוד

לא נרגעת וברגע שהיא מאבדת

אפיסת הכוחות שאותה אחזה

בשלל של צלילים בעצמה נאבדת

מבינה שעכשיו-היא פשוט רק הוזה.