שביל אהבה

תופס בך
ביד
מוביל לשביל
כוכבים
בין מגעים
רכים
את מחייכת
לרגעים
מתוקים
בקשת צבעים
בנקודות
שהאור נשבר
לאלפי צבעים

סוגרים את העיניים
חוזרים
בשביל המגע
החום מלטף
המבט רועד
השפתיים משתלבות
כמו שקיעה בים
משתלבים
ביחד
מתפשטים
כמו גלים על הגוף
כמו קולך באוזן
כמו חיוך בעיניים
מתפתלים
נקשרים ברכות
נשיקה

הרבה זמן לא כתבתי ,המוזה נעלמה שם בבועת הצבא. 

לאט לאט , המילים חוזרות