עלה

16/08/2012 08:54 | מור

שקועה בעצמי מחוברת לא מחוברת לקרקע
חבלים שהנמיכו עוף לפעמים מגביהים לסירוגין.
אני יושבת על ענף נוטה להשבר,
ממתינה לנפילה המוכרת.
כשאני פתע חסינה פתע פגיעה,
המחר ישאר מטושטש.
ומנסה להחלץ לתמיד מכורים שליוונו עוד מימי נעורי
נאבקת לצאת ולנצוץ באור השמש.
בלילה אפתח, בשמש אסגר
כפרח מתכנס מתגונן.
מציבה מסירה מגנים בהתאם להיפוכי מזגי האויר
נוטה לאן שישאני היום, לאן שתסחפני הרוח.
כעלה נידף אני, אתייצב אולי מחר.