היא עמדה עם דמעות בעיניים באמצע השוק ברמלה,

קראה בקול גדול אימא אימא ,אני בשקט נגשתי אליה.

אל תבכי ילדה אימא תחפש אותך,תחכי כאן אל תבכי,

הבכי עלה למעלה לשמיים,הדמעות המשיכו על הלחי.

 

ספרתי סיפור על אפרוח שאיבד את אימא שלו בשדה,

נרגעה ושמעה בשקט את הסיפור שבו האפרוח בוכה. 

היא הפסיקה לבכות אך נשארו הדמעות אלה המלוחות.

ברגע שהאפרוח מצא את אימא שלו ,התחילו מחדש הדמעות.

 

דמעות של געגוע לאימא, של פחד נטישה על לחי הילדה,

פתאום הופיע אימא בקול :תודה תודה, גם היא בוכה.

הילדה חיבקה אותה וחיבקה,אני חייכתי לה בשמחה,

הנה לא רק האפרוח מצא את אימא, גם הילדה מצאה.