מחר כל יום מחר
ואני עדיין נשארת בעבר
והרי אין שום דבר אשר בגללו
רגלי נעצרו מלכת
כאילו הצמיחו שורשים
ונתקעו עמוק בתוך האדמה
וממש כמו השלכת
אני זורמת עם הרוח הקלה
נושרת לאט ונופלת על האדמה
ואם היתי מספיקה להכיר ולדעת
איך שבכל שנה חולפת לה עונה
ואיך גם הרוח לפעמים משנה את כיוונה
בכל היקום הנע
היתי נותנת הכל עבור אותה התחושה
אשר אצלי נרדמה
כמו שחולפת לה עונה בספונטניות שלמה
אני אתן הכל עבור אותה הרגשה קסומה
הרי אני חיה עדיין והכל סוער בתוכי
ורק כשרגלי ימשיכו ללכת
כל העונות שבי העולמות שבתוכי
יקבלו משמעות אחרת.