והיא תשאב אותי למצולות תהום,

ברכבת הרים מבעיתה,

היעד- לא נהיר -לא נודע,

אל מחשכי בורות אפלים,אל עומקי ממלכתה.

 

אני מנסה להציל תוכן מן המילים המבולבלות,

אך הדבר אינו עולה בידי.

היא בי שולטת, מבשרת רעות ובשתיקה,

שאינה יודעת רוויה, בדממה שמתפרצת על הדף-

אני מחכה לרעש שאחרי ואין אדם מחכה מלבדי.