הרים של ורוד וחום ,
ועצי דקל עם ענפי תמר מתוקים ,
מסמנים הדרך.
ומבין כל אלה מציצה
ביישנית ויחידה הלא היא הכנרת.
צליל גליה ככינורות מתנגנים
במימיה הקרירים.
אך
בשעת צהרים מאוחרת
סערה ומערבולת מתחוללים בקרבה,
עד ירד לו הערב וינצנץ כוכב .
ועת יעלה השחר שוב תחזור לעצמה,
כאישה מתייפייפת במראה.
והגעגוע לחזור אליה ישאר לתמיד.

כנרת כנרת כינור