מזלטופ מגחכת זקנה,

ואילו נערה צעירה מזדרזת

לפנות לי מקום באוטובוס.

 

כך נד בין ילדות לזקנה

אני מגיע לתחנה מספר 52.

 

חמישים ושתיים ואיני יודע דבר כמעט,

אך מוקדם למדתי לשקר,

לחייך כאילו

ולהיעצב  - מעולם לא שכחתי.

 

אבל אין זו עת לסיכומים,

תחנות חיי אינן חולפות נגד עיני

ואין בי גאווה, מופת או מסר.

 

בין כך ובין כך האוטובוס המקרטע

הנה שב לנתיבו,

ואני מיטלטל עימו במעלות ובמורדות;

 

שותק עדיין.