נע בך מעדנות

כשולי רוח ערביים

ברית אקראית צרובה

שומע הד פעמונים

מעירום גופך-

שזוף ובוהק

 

ואת יפה כמו שיר פרוע

לא חרוז ולא מנגינה

לא סדר ולא משקל

ניקוד סורר

ונפש הומיה

 

לא נשכח,

כיצד רוכסן סורר

הוביל אותנו לצחוק פרא

נסתרים במעלה המבצר

חשופים איש לרעהו

שפתיי עליונים

בשפתייך שפלה

 

לא אשכח,

כיצד אבנים עתיקות יודעי סוד

חורטים בגבי

העירום

משענת איתנה לך

בהעקד גופך על חרב חטאיי

ציפורי  שיר בי

 

עתה נוגה האור

על

סודותינו גלויים

נאסף אל פינות סתרינו

עתה-

אין צל.