פתע ראיתיך

ברקים ורעמים

כמו נדלקו הפנסים כולם

פדובה,פדובה,פדובה

עיני תכלת אבודות

מתוך צעיף ערפילי הנהר

היית לי

כמו

נחל ההולך לנוח בים

 

תשובה לחוזר

נמלט מגלים

יתום של אהבה

או

חרות

 

*זמן רב אחר

הגוף שכח

והלב

זוכר-

עדין.