ברצח רבין ילדתי במזל טוב תאומים. ברוך ויגאל. צובט אה? צובט. ובידיוק בגלל זה הם נקראו ככה, בידיוק בגלל זה הוא נקרא ככה. ואני לא מתביישת, אני בכלל לא מתביישת. קיצוני זה קיצוני, ומילה שלי זאת מילה. ובהתנחלות, כולם מכירים אותי, ולפעמים אמרו לי, חנה, את מגזימה, את מגזימה. ואני אמרתי להם, שאין מה לעשות, ושככה זה במדינה מודרנית, תשים קהל, תשים ראש ממשלה, תשים דעות לפה ולפה ויהיה לך בין האנשים מישהו עם אקדח. זה כתוב, זה מוכח. ואני לא משקרת. מה, היטלר לא ניסו? קנדי לא הרגו? ארלוזרוב, ג'ון לנון? ג'ון לנון? אתם אוהבים את ג'ון לנון, לא? 

תאומים, תאומים! ברוך ויגאל. על אחד שמת, באו לי תאומים, הדרכים של הקדוש ברוך הוא... נסתרות. נסתרות רק למי שלא מחפש. איך אפשר לפספס את זה, איך? ואז שבאו כולם לברך, ישר אמרתי - "ומה תגידו על רבין?". וכולם שתקו, כולם שתקו כאילו הוא, הוא הקדוש ברוך הוא בא מלמעלה ישר אל תוך החדר ואמר לכולם "אמרה או לא אמרה?" 

אמרתי או לא אמרתי? 

"את מגזימה חנה, את מגזימה, כולם שם שמאלנים, כולם פחדנים" אבל הנה, עובדה. עם ישראל חי וקיים ויודע מה לעשות במצבים קיצוניים. ושוב, אני לא מתביישת. קיצוני זה קיצוני, ומתון זה מתון, ושמאלני זה שמאלני, והומו זה...

אני צוחקת,

ביום כזה... למה שאני לא אצחק?