פעם אהבתי

ילד צפונבוני

היתה לו בלורית

ולי היה פוני

ידעתי שילד צפונבוני,

אותי גם אהב

כי את תמונתו

הוא נתן לי

וכך עליה כתב.

ילדה גלותית

וילד צפונבוני

ליטוף של בלורית

הסטה של הפוני,

אוחזים בידיים

לב יוצא במחול,

ספינתי הרעועה שטה

אל מחוזות האתמול.

את הילד צפונבוני

בפייסבוק ראיתי,

אותו חיוך ומבט,

אני לא טעיתי.

לצידו בתמונה

ניצבת אישה,

ידו מונחת ברכות

על כתפה,

בעיניו המבט

הכל-כך מוכר

כאומר לי שאתמול

הוא כבר לא המחר.

וחשתי איך את ליבי

מפלח הכאב

כי לרגע שמעתי אותו

אומר לה: אוהב.