שעות קטנות
לא היינו לילות
פעימות, רועמות
התגלגלנו בנשיקות.

על מזרון בדירה
קצת ישָן, ואולי
קצת נוסטלגי.
זרועות שזורות
בי. בתלמיי

והיינו קמים לפנות בוקר, ערוגים
מנומנמים.
ואפילו השמש לא עצרה בהרהורים.

ללא היסוס,
ללא ספק,
היינו לגורדים
בשחקים.
צפים על מים מתוקים.

ובנפשות מעורפלות,
התעמקנו לנבכים.
כמו שהטבע גדל, לפרחים
כמו הציוץ הנוטף מהרים
נשברנו כגלים
על חולות נוצצים.
היינו אחד, והרגשנו שלמים.

החצי