רואה מכאן, זוהר עיניים אוהבות

אני כמו בפתח גן העדן

אבוד דרכים

נלחם באל נורא עלילות

עלילות הלב

גזום כורד

 

ראיתי שיח העצים עם הרוח

חרש ,רווי זימה ומזימה

כמו לועגים סוד ליבי

נטוש בשבילים ריקים

חסר ועוד חסר

 

לא שכחתי לילות בהם

נהגתי ידיי על שדייך

שפתיי חוללו וחיללו בשרך

יונק לא שבע חמדתך

מציב הפרח בגיזת בשרך

 

יש זמנים בהם

אני חוזר ולוחש את שיר השירים

על עירום גופך המתרחק

מילל רוחי על עינייך

ואת-

שוכבת בין המילים

כמו עטויית תכריכים

כמו-

 נמלטת מציווי חייך

 

זאת אומר,

אין חנינה ללב אוהב

גם אם אביון

החירות נתונה בידייך

יקום-יהי

 

ראי,

עייפתי

עדיין לא שבתי מהמלחמה

זו-

גם זו

 

שולח מכתב.