כערבה הבוכייה

כן ריסי עמוסי הדמעות

סוגרים על עיניי

וכשעפעפי נעצמות

הצריבה הזו אוי הצריבה הזו

כמו כוויה מאש חמה

והפחד,שואל למה לבכות

צריך חזק להיות

והראש,ממה שעלול עוד להיות

רוחות מלחמה שוב מנשבות

ועמי בצרות צרורות

אסור לעשות שגיאות

מדובר בעמודי התווך

לשנים הבאות לדורות

ובני שנקרא לדגל

תמיד אומר

משהו את העבודה צריך לעשות

ומה לענות?

"יש תקווה......ושבו בנים לגבולם"

כל הזכויות שמורות@