נחושת השלכת לעת שקיעה

מצע הגוף הצועק לקראתי

חיוך השערים הנעולים-כמהים

בצחור לבן האלבטרוס

תכלת המבט ,

בשמי קיץ פרועים

 

לעולם לא אשכח

תריסי העץ הירוקים

השמש העולה כפרחי ענבר

אודם לחייך עם הרוח

זהב החמנית-

בינות מכמנייך

 

בי לעד

צחוקך המתגלגל

עת ידייך לשות הבצק

ניתרו לגופי

וידיי ,במסעם ללוש בשרך

התיזו קמח על גבורתי

 

לעולם מסע הצבעים

צבע ועוד

מסע חיי בחייך

את-

צו שמונה לאהבה.