ימים יפים של יין ופרחים

גבר אישה וחיוך אחד גדול

מחכים לחשיכה,

כבר מאוחר, הטיפות

מתחילות להיות צפופות,

הטוב ביותר עוד לפנינו

אנו רק בפרולוג, טרם

המערכה הראשונה להניח

את השפיות בצד, את שארית

קדרות הרצינות, לחבק

חיבוק מבושם, משכיח,

זו עת ללחן, יותר ממילים, רטוב

לאורו של ירח וּצְלִילֵינוּ על משי,

הצורך להיות, כאן,

לא פריס, גם לא פירנצה

גם אם אקט האפילוג עם בוקר מול

נגיסה ראשונה של קרואסון

וריח אספרסו