צבעים IV03/12/2012 15:30 | נורית ליברמןצבעים IV
אֶת מותך אחי צָבַעְתִי בִּצְבָעִים
חַיָּל אָפוֹר בַּמִדְבָּר הַצָּהוֹב
מְאוֹתִיוֹת חָרוּטוֹת בְּאֶבֶן לְבָנָה
השמש לָקְחָה אֶת הַשָּחוֹר
טִיפָּה אַחַר טיפה.
בְּמָדִים אָדוּמִים אַתָּה שוכב
ולי נִשְאֲרוּ הַתַּכְרִיכִים
בַּהֵם עֲטַפְתִי את אַבִיךָ
כשאמר קָדִיש
אִמְךָ נְטוּלַת חַיִים
מְחפֶשֶׂת את דְּמוּתְךָ
בְּצִלַם של עֵצִים יְרוּקִים.
וְרַק לַכָּחוֹל לא מָצָאתִי מָקום
תִקְוָה
שָמַיִם
יַמִים
עֵיְנַי הַכְּחוּלוֹת אָדְמוּ
חַזָן צְבַאִי קוֹרֵא אֵל מָלֵא רַחֲמִים. |