ידעתי מהתחלה מה יהייה הסוף,

אך בכל זאת טבלתי במעין האהבה כמו קוף.

זרקתי אליה מבטי הערצה ומחמאה,

אך היא מעולם לא החזירה עידוד גם לא אהבה.

 

ידעתי מהתחלה מה טיבה של אישה,

ניסיתי לקנות אותה במתנות יקרות, בזרי פרחים,

חיכיתי שתתרכך כמו תבשיל על פתיליה,

מאום לא עזר לי ,היא הייתה קשה כמו אבן יקרה.

 

ידעתי שביום מן הימים אפגוש אותה,

אמרתי תודה לאלוהים,שאני לא הייתי בשבילה.

זה מדהים איך השנים,משנים יצירה יפה,

ידעתי שמגיע לי יותר מסתם תפוח סדום ללא תקווה.

 

ידעתי שלעיתים הכל בא מלמעלה,

אהבה שמתגשמת בן שתיים עד הדקה הארונה.

פשוט הבנתי שיש לתת לגורל את חלקו,

ידעתי שהוא יוביל אותי אל האהבה בתוך חיקו.