מסע בזמן16/12/2012 07:05 | גלי צבי-ויסבוקר טוב חבריי ושבוע מבורך,
חזרנו-גונן ואני ממסע בזמן, ממש כך. הביקור בטנזניה משמעו חזרה לימות בראשית, רגעים בו המונח: רועה צאן, עובדי אדמה, חרשים-קיבלו משמעות ויזואלית ריאלית.
סיפורי התנ"ך, ספר בראשית - כמו קם לתחיה למול עינינו.
בטנזניה הזמן עמד מלכת, קפא - ואנחנו היינו שם. קשה לי להאמין. המעבר הזה מהעולם הבראשיתי למציאות כאן, הכוללת מחשב וטלפון-חד עבורי מאוד ואפילו מבלבל.
שם מתגוררים יותר מ-120 שבטים עם מנהגים ואמונות משלהם. יש נוצרים, מוסלמים, ואלה אשר בשבטים פאגנים במובנים רבים. הטבע הוא האלוהים שלהם: עץ הבאובב, קוף הבבון, הצמחיה סביב.
שם, האדם אינו מפריע לאורחות חייו של בעלי החיים המצויים שם בשפע וכולם חיים ביחד בהרמוניה מלאת התחשבות.
בטנזניה - איש אינו נכנס לדברי חברו וכשאנחנו עשינו זאת למול עיניהם, יכולתם לראות את התמיהה בעיניהם.
בטנזניה - כולם עניים. יש כאלה שיותר וכאלה שפחות, אך משום כך הקנאה אינה קיימת. והאמירה הפופולארית שם ביותר היא: אקונה מטאטה!
אתם בודאי זוכרים את האמירה הזו מהסרט: "מלך האריות."
בתרגום מילולי: אין בעיות.
או בתרגום אחר: קחו את הכל בקלות, אל תדאגו יותר מדי.
אז שיהיה שבוע טוב מאוד ואקונה מטאטה.
|