הציפור והרוח17/12/2012 10:23 | אלי משעליעַל בַּד הָעֵץ, עַל צַמַּרְתּוֹ,
יוֹשֶׁבֶת וְנֶאֱנַחַתּ לָהּ הָרוּחַ.
וְצִפּוֹר אַחַת כְּסוּפַת כָּנָף,
הִסְתַּבְּכָה לָהּ בֵּין תַּלְתַּלָיו.
הָרוּחַ מְלַטֶּפֶת אֶת הַצַּמֶּרֶת,
נוֹגַעַת בְּרֹךְ בְּעַנְפֵי הַזְּמַן.
אִם תָּעוּף הַצִּפּוֹר לְבַדָּהּ בָּקֹר,
גַּם הָרוּחַ תֵּעָלֵם עִם הַדְּרוֹר.
צִיּוּץ שֶׁל נֶחָמָה עַל עַלְעָלָיו,
אֲצִילוּתוֹ לֹא נַדָה מִמֶּנּוּ.
רַק אִם תְּשַׂחֵק הָרוּחַ עִם צִפֳּרָיו,
הֵן יָעַזְבוּהוּ מִזְרָח וּמַעֲרָב.
וְהוּא הָעֵץ מְאֹד קְשֵׁה עֹרֶף,
אֵינוֹ סוֹבֵל בִּכְלָל אֶת הַחֹרֶף.
וְהִיא בְּסַךְ הַכֹּל צִפּוֹר קְטַנָּה,
אֲשֶׁר נִטְרְפָה בָּרוּחַ הָעַזָה.
זֶה הָעֵץ נִצַּב כָּל הַזְּמַן,
פֹּה הוּא צָמַח אֵיתָן וְאִילָן.
זֹאת הָרוּחַ נִשֵּׂאת לַרוּם,
וְזֹאת הַצִּפּוֹר וְאֵינָהּ חֲלוֹם.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
|