אני לא ידעתי את הדלת שתכניס אותי לגן עדן,

חפשתי עד אין סוף את המפתח לדלת הזאת,

כל הכובעים והמעילים השחורים זה לא יתכן,

שהם ההופעה לכניסה לגן,נשארתי עם חלומות.

 

גם אם אני אתן צדקה,או כל חיי יהיו בתפילה,

זאת לא הדלת הנכונה בחלומותי המוזרים.

הגעתי למסקנה שלחיות את חיי רק בתקווה.

כן שהחיים שבחרתי הם הדרך והם נכונים.

 

הדלתות בחיים נפתחים נסגרים ללא אזהרה,

אני נשאר לעיתים מאחורי דלת לוחץ בפעמון,

אולי תפתח הדלת הנכונה שתוביל אותי לגינה,

אותו גן עדן נכסף שיש בו שלווה וחיים ללא שעון.

 

מחפש את הדלת .מחפש את הדלת .לא המסתובבת.