פחד24/12/2012 20:56 | נורית ליברמןפחד
בכיתי בִּדממה עמוקה
איש לא שמע.
ואחר כך באו היובש
והיאוש,
בתוך קְרַבַי לא צומח עתיד.
המתים שלי נעים בִּמהירות האור
מְצַיְּרִים דיוקנאות על הקיר
ואני משתקפת בהם
כמו בַּאֲסְפַּקְלָרְיָה שחורה.
הפחד עוטפני
כמו שִלְיָה
ורק אִבְחַת חֶרֶב חדה
תתיר את הקשר הַגּוֹרְדִי -
הקושר את נפשי
אל האימה.
ורק אבחת חרב חדה |