מי לא רוצה להיות חבר כנסת על כיסא כבוד,

סתם לשבת להנהן בראש להרים יד בחן וחוד.

לעיתים להכנס לקריז של אני ואני לא אתן,

יש ומתוך תרדמת יצביע נגד ובעד גם כן.

 

חן ההוד והכבוד לכל הממליכים שהיו במרכז,

אני הייתי בצד מסתכל לאן נגיע יחד כמו אז.

מה שלא ברור לי זה השימוש הרב במילים,

כשיבוא היום לקיים את אשר הבטיחו למעשים.

 

עכשיו נגיד שאני אדם חשוב הולך לי להצביע,

נו הצבעתי איזה אושר אני אני האזרח משפיע,

רגע רגע כלום לא השתנה עלי לא מסתכלים,

עוד ארבע שנים אולי לפני כן אהייה בן הנבחרים.