כיסאות מוזיקליים

 כיסאות מוזיקליים מאת זיגי בר-אור

מי מכם שלא "זכה" לשכב בבית חולים
באתי לספר לו מה זה כיסאות מוזיקליים:

לידי בחדר שכבו עוד שני חולים
אחד יהודי חרד והשני בן מיעוטים,
ובחדר היו רק ארבעה כיסאות
המיועדים למבקרים ומבקרות,
ליהודי הגיעו מכל קצות הישיבות
חלילה בודדים, רק בקבוצות גדולות,
הגברים כמובן מתיישבים על הכיסאות
ונשותיהם במרחק מה, ברור שעומדות,
מדברים, צועקים וגם תפילות משמיעים
וכעבור שעתיים ברכות לחולה ממטירים,
וכך מבית החולים נפרדת החבורה
וחשבתי שכעת תהיה לי מעט מנוחה.

אבל לא, ממש כאילו בתזמון,
מגיעה להקה כאילו בתכנון,
משפחה מהכפר הקרוב ג'חנון.
זה החוק, אסור שהכיסאות יתקררו
וזה עוזר לחולה במנוחתו והחלמתו,
סבא, סבתא, ההורים ועשרת הילדים
ועוד עמם קרובים וכמה שכנים,
והילדים מיד במחבואים משחקים
ומתחילה חאפלה של מאכלים
שבכל החדר ריחות מפיצים,
ו-4 הכיסאות ממקום למקום זזים,
כי מתחלפים עליהם המבקרים,
כמו במשחק כיסאות מוזיקליים,
אבל הם לא שרים ולא מדברים,
אלא הם רק בצרחות מְתַקְשֵרִים,
ובכדי שחלילה לא יהיה לי משעמם
הם הולכים ומיד באים מהכפר השכן,
כנראה שמי שלא הגיע חולה לבקר
עושים לו בכפרים משפט שייזהר.
נכון, כיף לי כאן בבית החולים
רוצה להישאר עוד כמה ימים,
כאן שמח, יש כיסאות מוזיקליים
ושם בבית שקט והכיסאות ריקים
ובסלון אין משחקים במחבואים,
חבל לעזוב, אני רוצה רק בית חולים.