הלילה את איתי

ושוב על צד נכון של מיטתי

ואנו אחוזים וחבוקים, דוחים קרירות

שומרים איש על רעהו בהרמוניית יחידות

לא מאמין למזלי הלילה

ונאבד שוב בעינייך המוקסמות

חשוך ובכל זאת אני יכול לראות

שכבר עברנו רוב שיחות שלא ניתן היה לדחות

כעת כשכבר אמרנו את כל זה

סוף סוף הגיעה עת ראשינו להניח

על אותו כר, אותו אחד שמלפני שבועיים

אותו סדין שברכות שלו הכריז: אנחנו שניים

שואל אותך מה לעשות

עם המברשת לשיניים, הסגולה

אותה קניתי בשבילך

וגם עם המגבת שתלויה

הכי קרוב לצד האמבטיה

שלי

ממנו את היית יוצאת

צוחקת את בלבביות

את מחייכת וקוראת לי מטופש

-תשאיר אותם במקומם

תשאיר שם, כמובן, אני חזרתי-

הלילה, למזלי לא האמנתי

לא האמנתי

לכן גם קמתי

לפני שעוד אפליג רחוק

רחוק מדי.

©