אשכולון13/01/2013 01:05 | מוריסמנוף יוקרה משקיף על ים חורפי תימרות עשן קורעות את השמים אורות כחולים רודפים אחר ניחוח אלכוהול הכול בעיר קטנה ללא שם אבל אני שם מביט מן החלון ההפוך מתבונן בכוכבים ורואה מנגינה הרוח הקרירה דופקת בדלת אך איש אינו עונה רק אני והפלא המואר שלי מבינים אותה בשקט הנדרש כדי שאיש לא יתעורר יש אנשים שמשנים עולם ואני רק מסתכל למה לי פוליטיקה בכלל הכוכב לא עונה גם לא האישה הנרדמת שלי לפחות לישון ניתן ללא סחר ואז האיש המותש מתרומם מן הספסל רק כדי לחזור לישון ואני מבין אפילו לנשימה יש תג מחיר |